תקציר:

הכשל המרכזי שהוביל ל-7 באוקטובר לא היה כשל מקצועי, אלא כשל דמוקרטי. אמנם מערכת הביטחון אחזה בקונספציה קטלנית, שראתה בהכלה פתרון קסם, ועדיין, למרות הטעות האקוטית, מדינת ישראל הייתה יכולה להתמודד בהצלחה עם האיום, אלמלא אותו כשל. המידע שזרם בשעות הלילה לא היה סתם "אותות חלשים", אלא נחשול של תמרורים אדומים. טלפון אחד לראש הממשלה באותן שעות קריטיות היה עשוי למנוע את האסון. אבל השיחה הזו מעולם לא התקיימה. כך, בגלל הכשל הדמוקרטי, נמנע – בכוונת מכוון – מידע הדרמטי קריטי מדרג המדיני, דבר שגרם לטבח הנורא ביותר מאז השואה. מרד הגנרלים חושף את שורשיו ותוצאותיו של אתוס שומרי הסף – תפיסה מעוותת, הרואה בנבחרי הציבור סרח עודף: החל ממסגרות חינוך וכתבי עת צבאיים, הקוראים בריש-גלי להוליך שולל את הדרג המדיני, דרך תרגילי הונאה והדלפות מכוונות, שמטרתם לשבש את יכולתה של ישראל לנהל מלחמה, ועד למערכת התמריצים של הדיפ-סטייט והתשתית הרעיונית של מאבק התודעה, המבקש לנטרל את יכולתו של הציבור לשלוט בגורלו. מה הציע שמעון נווה לראשי מערכת הביטחון כדי לתחמן את הדרג המדיני? מיהו אשף התעמולה של סטלין שסיפק השראה למחאה שפירקה את הצבא? האם משאל עם הוא כלי חיוני לעקיפת שלטון המשפטנים ולהשבת הדמוקרטיה? מה עשו בכירים בשב"כ כדי לסחוט את נבחרי הציבור? -- מהכריכה האחורית